בספטמבר 2019, קבוצת שמיניסטים מבית שמש הבינה בפער כואב: בחברה שכולנו בה מחוברים – הדורות כמעט ואינם מדברים. הם יזמו מפגש בפארק עם אזרחים ותיקים. הייתה הקשבה. היה חינוך. הייתה תחושת בית. ומתוך רגע פשוט – נולד רעיון: לחבר בין צעירים למבוגרים – לא במקריות, אלא כתרבות. סבּא, סבתא, סַבָּבְּתָא. מפגש שהוא גם כיף, גם חוויה.

ואז הגיעה הקורונה. אלפי אזרחים ותיקים נותרו מבודדים מול מסכים – בלי חיבוק, בלי קול, בלי מבט אנושי. היה ברור: הבדידות אינה שולית – היא שבר חברתי.

​

אל תוך הרגע הזה נכנס גפן מאיר, אז חייל צעיר עם לב פתוח ורוח יזמית. הוא לא תכנן להקים עמותה – אבל הרעיון פגש אצלו שליחות. הוא ויתר על טיול, תואר ומשרות, ולקח על עצמו את האחריות – להפוך את המיזם לתנועה ארצית ומשמעותית.

בספטמבר 2020 נרשמה סַבָּבְּתָא כעמותה רשומה. גפן פיתח שפה, צבע, מודל פעולה ומתודולוגיה, גייס משאבים, ניהל את הסניפים הראשונים, והפך יוזמה מקומית למהלך לאומי מתמשך.

כך נולדה תנועת הנוער הבין־דורית הראשונה בישראל – תנועה שמאמינה שכל אדם, בכל גיל, זכאי ליד מושטת, לשיחה, למבט בגובה העיניים.

​

והיום, המפגש הזה מתרחש – בכל שבוע, בכל גיל. לא כתכנית. דרך חיים.